פינת זיכרון לתינוקות שנולדו בלידות שקטות – גן החיות התנכי בירושלים

ביום שישי ה-8.4.2016, ראש חודש ניסן תשע"ו, נחנכה פינת זיכרון לזכר תינוקות שנולדו בלידות שקטות ותינוקות רכים בגן החיות התנ"כי בירושלים. הקמת פינת הזיכרון היא תוצאה של יוזמה מבורכת של נשים שהשתתפו בקבוצות התמיכה מבית החולים הדסה עין כרם בירושלים בליווי מלכה נוקריאן, מיילדת ותיקה בבית החולים הדסה אשר מרכזת את פעילות הקבוצות.בטקס החניכה של פינת הזיכרון השתתפו משפחות רבות שאיבדו תינוק וחוו לידה שקטה, מיילדות מבית החולים הדסה עין כרם, חברות קבוצת התמיכה מבית החולים ומקבוצת התמיכה "חיבוק בשקט".

טקס חניכת פינת זיכרון לתינוקות שנולדו בלידות שקטות

פינת זיכרון לתינוקות שנולדו בלידות שקטות - גן החיות התנכי בירושליםבטקס שנערך בחודש ניסן, חודש של צמיחה ופריחה נחנכה אנדרטת האבן בפינת הזיכרון בטקס מרגש. בפני הקהל דיברו מפיקות האירוע והעומדות מאחורי היוזמה הגברת מלכה נוקריאן – אשר יוזמת ומרכזת את כל הפעילות סביב לידות שקטות, הילה כהן אייס, שרית גלנטי ויזל ויעל ויטנברג, כולן נשים שאיבדו תינוק וחוו לידה שקטה, חברות בקבוצת התמיכה של בית החולים הדסה עין כרם בירושלים וסיפרו על חוויית האובדן, על ההתמודדות עם לידה שקטה והמציאות שאחריה, על התהליך שעברו בהתמודדות עם האובדן על הצורך במקום שישמש להנצחה ולזיכרון לצד הרצון להמשיך ולצמוח לצד האובדן ולמרות האבל הגדול.

פינת הזיכרון לתינוקות שנולדו בלידה שקטה ותינוקות רכים שנפטרו בסמוך ללידה היא צעד נוסף בדרך לקבלת הכרה באבדן ולהעלאת המודעות ללידות שקטות.

בטקס דיבר גם הפרופסור שמחה יגל וסיפר על השינויים הבירוקרטיים אשר נעשים כל הזמן במטרה להקל על נשים אשר יולדות בלידה שקטה בבתי החולים ובמגע עם הצוותים הרפואיים, על ההכנה הנפשית והרגשית של אנשי הצוות אשר באים עם נשים אלו במגע ועל הקושי בעבודתו שבה הוא נתקל מדי יום בנשים אשר חוות אובדן הריון ולידה שקטה.

על פינת הזיכרון

פינת הנצחה לתינוקות שנולדו בלידות שקטות בגן החיות בירושלים

מיקומה של פינת הזיכרון והנצחה נבחר בקפידה. הפינה נמצאת לצד השביל הראשי של גן החיות לצד מדשאות ומים זורמים מדגישה את הצורך בהנצחה לצד הצורך בהמשכיות וברצון לצמוח מתוך האובדן. ילדי הקשת שנכחו באירוע שיחקו לצד האנדרטה וסייעו בנטיעת עץ דובדבן מול פינת הזיכרון.

המשתתפים הניחו בתיבה מיוחדת עלי מתכת עליהם נחרטו שמות התינוקות שנפטרו. היכולת לחרוט על העלה את שמם של התינוקות שאינם היא פעולה של הנצחה ממשית שברוב המקרים לא ניתנה להורים בשל נהלי הקבורה שהיו נהוגים עד לפני כמה חודשים. למשתתפים חולקו שתילים של עץ זית שנתרמו באדיבות קופת חולים מאוחדת וספר שירים שנכתב ונתרם על ידי אורה סידיס, מתנדבת במחלקת היולדות בהדסה.

 נשים שעברו לידה שקטה פועלות למען הכרה, הנצחה והעלאת המודעות

התיבה בפינת ההנצחה בה הניחו ההורים עלי מתכת עם שם התינוק שנפטר ותאריל הלידה והפטירה.

שרית גלנטי–ויזל מספרת על הקמת פינת הזיכרון והנצחה: "הפינה מסמלת את המאבק הפנימי שמתנהל בתוכנו. בין הצורך לזכור ולכאוב לבין ההבנה שזה בסדר גם להמשיך לצמוח.

הפינה ממוקמת בסוף עלייה תלולה והישיבה בצלה לצד קולו של מפל המים מאפשרת מנוחה ונותנת אפשרות לעכל את החוויה שעברנו, בין אם זו העלייה התלולה הקשה פיזית ובין אם זה האובדן שחווינו במובן הרגשי.

מול הספסל ניצב עץ הדובדבן שנטענו, עץ הידוע בפריחתו המרהיבה והקצרה. וזהו ללא ספק עץ שיבלוט בנוף והוא מסמל את ההבנה שעלינו להמשיך ולגדול. זהו קונפליקט פנימי בין הצורך לצמוח לבין הפחד לאבד את הזיכרון. הפינה מאפשרת את שניהם בהרמוניה זה לצד זה".

על אנדרטת האבן שהוצבה בפינת זיכרון לתינוקות שנולדו בלידות שקטות מופיע הנוסח הבא:

"עד מחר עוד מעט ילד רץ אלייך לחבק אותך"

הפינה לזכרם של תינוקות שנולדו בלידות שקטות ותינוקות רכים

עם לידתם ומותם אבדו חיים שלמים שהיו ואינם.

אנו נותרנו לצמוח מן הכאב למענם של ילדי הקשת שנולדו לאחר האובדן והביאו עימם צבעים נוספים של אור לחיינו