עוד באותו נושא

"שתי נקודות על רצף הזמן" רוית מדר

לשרוד את החגים התמודדות עם אבל אחרי לידה שקטה בתקופת החגים

בחודש תשיעי בתאריך 4/8/20 עברתי לידה שקטה צירים אפידורל ואז קיסרי. לא היה דופק לתינוקת הצדיקה שלי שבחרה בי להיות אמא שלה, עזבת את גופי אבל לא את ליבי שיזכור אותך לנצח חיים התחלפו במוות, אושר בכאב,וקבלה באובדן.

שתי נקודות על רצף הזמן, לידה ומוות, שהיו אמורות להיות רחוקות זו מזו מרחק ,עשרות רבות של שנים ולהכיל ביניהן חיים שלמים, נדחסות לנקודה אחת בזמן, המקפלת בתוכה טרגדיה קשה, אין שום דבר שקט בלידה שקטה!! הגוף בוער מרייקנות ומכאב והלב זועק ממעמקי התהום הידיעה שאני הולכת לחזור הביתה בידיים ריקות הייתה בלתי ניתנת לעיכול. כמה ציפיתי קיוויתי חיכיתי אבל זה לא קרה יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע ,איפה שנגמר השכל מתחילה האמונה. אני נשארתי רק עם האמונה הגדולה שבורא עולם הוא אל רחום וחנון הוא שומע אותי ורואה את הכאב שלי ושל עוד המון נשים שחוו לידה שקטה ושמתוך החושך יגיע אור גדול וישועה
ובטוח יש לי עוד מסע ארוך בחיים האלו אז צריך להגיד תודה על הטוב על הרע על העבר הווה ועתיד שבדרך.
תודה על הקשיים.
תודה על הדרך.
תודה על מה שלקחת ובעיקר תודה על מה שנתת ועוד תיתן אני נשארתי בחיים וזה מה שחשוב כי זה יכל להסתיים אחרת. תודה לבורא עולם על השגחה פרטית. אין רע יורד מהשמיים.
שהשנה החדשה תפתיע לטובה
ושנכתב בספר חיים טובים
"אפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה בוודאי גם שם נמצא ה' יתברך"

להרשמה
להודיע על
guest

0 תגובות
משוב
לצפות בכל התגובות