945 יום מאז האובדן הפרטי שלי
פוסט מרגש של אסתי לרגל חודש המודעות ללידה שקטה ואובדן תינוקות רכים לצאת מהבית בחודש התשיעי להריוני בתחושת צירים, ולשוב אליו לאחר 4 ימים, שבורה, מרוסקת, ובידיים ריקות, היה הדבר הכי קשה שעברתי. לאסוף חזרה את הבגדים המניאטוריים שהכנתי עבורה, את המוצצים, הבקבוקים, והחיתולים לקופסא גדולה ולשלוח אותה הרחק מהבית. לפגוש מכרים ושכנים ברחוב שמאחלים לך בחיוך ושמחה גדולה "מזל טוב", להישבר מולם, ולומר בבכי שלא מגיע לי בכלל שום מזל טוב. לראות ברחוב נשים המטיילות עם עגלה ותינוק, בזמן